כולם רוצים עובדים עם ראש פתוח, כאלה שמסוגלים להפרות את החברה ברעיונות חדשים ובפיתוחים מהפכניים, וחברות הייטק במיוחד מעדיפות אנשים שמסוגלים לחשוב מחוץ לקופסא. כאלה שימציאו את כל הפטנטים העתידיים. אבל מאיפה באים הרעיונות ואיך מעודדים יצירתיות וחדשנות?
אם תבקרו בחברות טכנולוגיה מתקדמות ובמיוחד בחברות עתירות ידע ופיתוח כגון גוגל ופייסבוק, תוכלו לראות שסביבת העבודה שלהם שופעות יצירות אמנות ומזה שנים הם יודעים שסביבת עבודה אמנותית משפיעה על האווירה בחברה ומעודדת רעננות יצירתית. אמנות מפתחת יצירתיות ויצירתיות מפתחת חדשנות.
בסינגפור, למשל, החליטו להוסיף שיעורי אמנות לתוכניות הלימודים מתוך כוונה ורצון שהיצירתיות המחשבתית תתבטא גם בחדשנות טכנולוגית. הם יוצאים מתוך ההנחה שדמיון וסקרנות הם נכסים שנולדים איתם ואשר יכולים ללכת לאיבוד אם לא ישתמשו בהם לאורך זמן. וכולם יודעים שאין אמנות בלי סקרנות ודמיון, כי סקרנות ודמיון עומדים בבסיסה של יצירת האמנות. זה אולי נראה קיצוני אבל בעידן הכלכלי של היום שבו הכל נמדד בכסף השאיפה למצוינות עסקית ואישית באה פעמים רבות עם צייתנות, קונפורמיות ופחד מכישלון ומביקורת. פחדים אלו יוצרים אמנם הצלחה עסקית של חברות ומדינות רבות אך הם מבוססים על שכפול של ידע קיים ולא על יצירת ידע חדש
שכפול ידע קיים הוא סוג של אומנות, אבל אומנות כזו מבוססת על חיקוי ולא על יצירה. האמנות כיום מבוססת על טרנספורמציה של המציאות ולא על חיקוייה ולכן אלו שנוקטים בגישה אמנותית זו אינם יכולים להיחשב לנאורים, חופשיים או למתקדמים, גם אם הם חיים בסביבה טכנולוגית מתקדמת ומודרנית. אומנות החיקוי קיימת גם בימינו אבל היא נחשבת לאומנות מעצם הפרשנות של החיקוי ולא בגלל החיקוי עצמו. לכן, אנשים שמבססים את הידע שלהם על חיקוי אינם מסוגלים ליצור חידושים טכנולוגיים כלשהם ואינם מסוגלים לחשוב באופן עצמאי כל עוד המחשבה שלהם מבוססת על שכפול וחיקוי ללא פרשנות אישית כלשהי.
אמנות היא בדיוק ההפך מחיקוי כי היא מבוססת על יצירת ידע חדש ותלויה בשיקול דעת אישי ובפרשנות אינדיבידואלית של המציאות. לאמנות אין תבניות מוגדרות או קבועות והיא מבוססת על חופש יצירה אישי . אמנות היא פעולה אנושית סובייקטיבית שמשתנה כל הזמן : מאדם אחד למשנהו, מתרבות אחת לרעותה ומדור לדור, ולכן היא מהווה את הבסיס לתרבות האנושית לאורך כל הדורות. אמנות פונה לרגש לכן מעוררת תחושות ומחשבות שלא היו מתעוררות בדרכים אחרות.
גם אם אמנות היא לכאורה רק דקורטיבית, עצם החשיפה אליה מעשירה את סביבתה ותורמת לפיתוח ערכי החברה והמדינה, מעודדת חדשנות ומזרזת את היצירתיות והקידמה.